היום השישה עשר - יום שישי - 24.5 - קמיקוצ'י

ובכן בכל תכנוני המסלולים של יודעי יפן חייבים לשלב קצת טבע. אנחנו לא הכי מיטיבי לכת אבל בכל זאת אמרו שכדאי אז יאללה.

בבוקר יצאנו מ.. שכחתי כבר איפה ישנו. אוקי. ממצומוטו שאמורה להיות הבסיס לטיולים בקמיקוצ'י. אז ממצומוטו יצאנו יחסית מוקדם. רכבת ואוטובוס. סך הכל עניין של כשעה וחצי ומגיעים לשמורת הטבע קמיקוצ'י. מי שממש רוצה יכול לצאת גם באוטובוס בחמש וחצי בבוקר. בדרך ראינו זוג מבוגרים מאנגליה. מהעיר Bath. הגבר בן 87! ויוצא עם אשתו לטיול טבע. אמרתי לו שאני רוצה להיות כמוהו. לטייל בגיל 87. אז הוא שאל אותי אם אני מוכן לעבור את כל הניתוחים שהוא עבר. פה גמגמתי. אז אשתו נחלצה  לעזרה ואמרה שזה מה שהביא אותו לגיל הזה. בקיצור השראה.
אז קמיקוצ'י. זו שמורת טבע שבה אפשר לעשות מסלולי הליכה קלים של  כ 4 שעות, 7 עד 8 שעות או להישאר כמה ימים ולעשות טרקים וקמפינג וכאלו כולל טיפוס הרים ועוד. אנחנו בחרנו באפשרות מספר 1. אז לקחנו מפה מהמודיעין וקיבלנו הסבר ויצאנו לדרך. השארנו את התיקים הכבדים בשמירת חפצים. חייבים לחזור עד חמש לקחת אותם. נראה לי שיהיה בסדר.
יצאנו לדרך. הנוף בחלק ניכר מהדרך יפה מאוד. פסטורלי ונעים. מהרים נישאים ועד מפלונים חביבים. קצת פריחה ועוד כאלו. התופעה היפנית המענינת. אחת מהן בעצם היא שבמסלול ראינו עשרות מטיילים יפנים מבוגרים מעל גיל 70 לפי הקמטים בפנים. כולם מדוגמים ומתוקתקים עם נעלי הרים ותיקים פירסט קלאס. ממש מעורר קנאה. התופעה השנייה היא שבכל הפארק העצום הזה אין פחי אשפה. הם מכריזים על זה בכניסה לפארק. Take your trash home with you. בסוף היום נתקענו עם גלידה שנפלה על הרצפה ומוס שקנינו ולא היה טעים. קצת מעצבן..
טוב בקיצור המסלול היה סבבה. באיזשהוא שלב התחיל לחזור על עצמו. בכיוון שבו הלכנו היה איזהשהוא אגם שצריך היה לשלם כניסה. נכנסנו ו.. אגם. מוזר.
חזרנו חזרה וויתרנו על המשך המסלול הקצר ממילא שבסופו היה אמור להיות אגם נוסף.

אז כבר בשלוש ורבע עלינו על האוטובוס חזרה. שוב אוטובוס ורכבת למצומוטו. היתה לנו חצי שעה בין הרכבות אז חטפנו פיצה טעימה בתחנה במצומוטו. הם שמים הכל על פיצה אלו. אצל טל הם הוסיפו ביצה לפרושוטו ואצלי בצל ירוק לפונגי (פטריות). נו.
ממצומוטו עוד מסע עד לעיירה שנקראת נקאצוגאווה. הגענו לשם רק בשבע ורבע בערב. שם נלון לפני עמק קיסו.
אני לתומי חשבתי שזו עיירת שינה שדומה להאקונה אבל תכל'ס זה יותר כמו עיר קטנה. מתחנת הרכבת לקחנו מונית למרחק של תשעה קילומטרים עד למלון. אחרי הצ'ק אין כשכבר נכנסנו למעלית פתאום הופיע נהג המונית עם השקית ששכחנו במונית. קנינו מים וחלב. איזה אלוף!
בדיעבד הבנתי שפספסנו את השאטל של המלון. המלון נחשב מפנק. הוא מאוד מיושן אבל הצוות מאוד שירותי.
קיבלנו את החדר ואני מייד יצאתי לאונסן. יש כמה אונסנים. זו עדיין חוויה נחמדה.
אחרי כן ניסינו קצת מכסאות העיסוי שהיו שם ליד האונסן ובסוף קינחנו באיזאקאיה שליד האונסן. היה חביב מאוד.
המיטה והכרית היו הכי נוחים עד כה אבל איפה שמיכת העננים שלי?
לילה טוב.