היום החמישה עשר - יום חמישי - 23.5 - אלפן רוט ומצומוטו

שוב קמנו מוקדם מאוד. הספקנו להגיע לרכבת של שש וחמישים מקנאזאווה לטויאמה.
קצת הסבר על אלפן רוט. זה מסלול שעובר דרך האלפים היפנים ומתחיל בטטיאמה ומסתיים בקורובה. בדרך משתמשים כמו שהיפנים אוהבים בכל כלי תחבורה אפשרי כמעט. רכבת, אוטובוס, אוטובוס חשמלי, רכבל, כייבל קאר (כרמלית בקיצור), קצת ברגל וכו'.

אז המסלול בנוי בצורה כזו שבכל תחנת עצירה לכאורה אפשר לצאת מהתחנה ולעשות איזשהיא פעילות כמו תצפית או מסלולי הליכה. בפועל זה לא ממש קרה כי מסלולי ההליכה בעונה זו עדיין לא מומלצים בגלל הרטיבות. אז בקיצור הגענו מאוד מהר לנקודת השיא של המסלול שזה קיר השלג המפורסם. כאן היתה אפשרות לצאת אל הקיר להצטלם וכו'. גם יצאתי לסיבוב הליכה קצר בשלג לאיזה pond שהיתה קפואה. עשיתי גלישה על אבוב והמשכנו במסלול. את התיקים הכבדים שלחנו קדימה בתחילת הדרך.
אז המשכנו והגענו לסכר קורובה שהוא גדול ומרשים אבל גם כאן לא העונה ולא ראינו תצוגת שחרור מים שאמורה להיות מרשימה.
נכנסנו למסעדה שבמקום ויצרנו תור מאחורינו במכונת הזמנת המנות כשלא מצאנו אחת מהמנות. טל התעקשה והוציאה אחד מהטבחים שיעזור לה לבחור.
בסופו של דבר סיימנו את המסלול בשתיים בצהריים ונסענו לכיוון מצומוטו. אני הייתי עם כאב ראש ונשארנו במלון לנוח עד חמש. ראינו שאין הרבה מה לעשות בעיר ואכן ביציאה שלנו הלכנו לראות את הטירה שהיא יפה ונחמדה ומשם הלכנו ברגל ברחובות העיר עד לקניון Aeon. שם בילינו כמה שעות וגם אכלנו. טל אכלה טונקאצו סוף סוף. שוב נתקלנו בתופעה הלא ברורה של חנויות שמוכרות גורים של כלבים. הסכומים הם מטורפים. מכ 6,000 ש"ח ועד כ 20,000 ש"ח לגור כלבים. לא יודע איך להרגיש עם זה.
רוצה לומר לכם שאחד מהדברים הנוספים שהתלהבתי מהם הפעם הוא השמיכות במלונות. רמה כזו של נוחות ואווריריות לא ראיתי. אז בסיבוב שלנו בקניון נכנסנו לשתי חנויות שיש בהן שמיכות סתם לברר. בוא נומר שעבור שמיכה זוגית ברמת צפיפות כזו שתחמם בחורף צריך לשלם משהו כמו 2,000 ש"ח. מובן שביפן כמו ביפן יש רמות צפיפות שונות החל בסופר לייט שמתאים לקיץ וכלה ב Heavy או משהו דומה שמתאים לחורף. החלום ייגנז בינתיים.
זהו. שורה תחתונה אין מה לעשות במצומוטו. אם הגעתם בבוקר אז בכוח יש כמה מוזיאונים אבל חלאס.

חזרנו ולמיטות.