היום הארבע עשר - יום רביעי - 22.5 - שירהקאווה גו וקנאזאווה

תכלס הגענו לטקאימה וקנזאווה רק כדי לראות את שיראקאווה גו. בטיול הקודם כתבתי שאין ממש מה לעשות כאן. אז הבוקר יצאנו באוטובוס הראשון של 7:50 מטקאימה לשיראקווה גו. מגיעים תוך שעה ומייד עלינו לאוטובוס שלקח אותנו לנקודת תצפית על הכפר. שם פגשנו זוג ישראלים שראינו קודם לכן בתחנה בטקאימה. הם עשו סיור מאורגן ואנחנו עצמאית. איך אמר הבחור: אני בחלום!.
אכן כך. שיראקאווה גו זה כפר משומר עם סגנון בנייה מיוחד שמכיל מספר בתים ומוזיאון פתוח שמציג את שיטת הבנייה המיוחדת. סך הכל חביב ומבחינתי בפעם השנייה לראות אותו לא עשה לי כלום. עוד הספקנו לקחת את האוטובוס של 10:55 לקנאזאווה.
הגענו למלון לקראת 12 והבחור חיכה לנו. יש חדר פנוי כבר. עולים לחדר. החדר עם מיטה זוגית. לא מתאים. עוברים לחדר עם שתי מיטות. תוספת של 5,000 ין. לא נורא. המזגן לא עובד. לא עובד בכל הבניין. מייד הביאו 2 מאווררים והתנצלויות מקרב לב. נו שוין.
יצאנו לעיר. יעד ראשון בית נומורה הסמוראי. מונית כמובן. נהג מבוגר כמובן. לא מבין מה אני רוצה. אחרי שאני מראה לו בגוגל מאפס אז הוא אומר אה. נומורה. נו. זה מה שאמרתי. המבטא שלי לא ברור? בית נומורה זה מעין בית קטן ומוזיאון של אחת ממשפחות הסמוראים. ההיילייט זה הגן של הבית שהוא ממש גן יפני יפה להפליא.
משם חיפשנו משהו לאכול והתהלכנו ברחובות העיר. בסוף מצאנו את עצמנו במסעדה בתוך קניון. מגישים גם בופט של פיצה, סלט, אורז וכו' וגם סטייקים. אני לקחתי בופט. טל לקחה סטייק. היה סביר. כולל פיצה דבש... טעים האמת.
כשכתבתי את הפוסט במקור שכחתי שהיינו גם במקדש הנינג'ה. מרוב שלא התרשמתי מהמקום הוא נשכח. ובכן מקדש הנינג'ה אין לו שום קשר לנינג'ות. הוא נקרא כך בגלל שיש בו המון דלתות נסתרות וגרמי מדרגות עלומים וכל מיני טריקים ארכיטקטונים שאמורים למנוע מאויבים לתקוף את יושבי הבית. אז כדי להגיע למקדש הזה צריך להזמין מקום מראש. את זה עשינו עוד בקיוטו בעזרתו של פקיד הקבלה במלון. יש סיור כל שעה. הסיור הוא ביפנית בלבד! לזרים נותנים חוברת עם הסברים באנגלית שאיתה אנחנו אמורים להבין מה קורה. שורה תחתונה זה נחמד אבל רק אם יש לכם סבלנות.
משם נסענו שוב במונית למוזיאון המאה 21 לאמנות עכשווית. נכנסנו בכניסה אחורית ולכן פספסנו את העובדה שיש שתי תערוכות של אמנים שהכניסה אליהן היא בנפרד ובתשלום נוסף. אז אחרי שכבר הסתובבנו בחלק הרגיל שכלל גם תערוכת רכבות חביבה ויתרנו על זה.
משם חיפשנו מקום שמוכר גלידה עם עלי זהב שזה אחד מהסממנים של קנאזאווה. מצאנו את חנות הדגל של הדבר בתוך קניון יוקרתי. אז ישבנו וצילמנו וסך הכל נחמד. לזהב יש טעם נייטרלי בוא נומר.
חיפשנו מסאג' ומצאנו בקומה 4 של אותו קניון. קבענו לחצי שעה קדימה ובינתיים הסתובבנו בקומת האוכל של הקניון. בכלל ביפן דעו כי ברוב הקניונים קומת המרתף היא קומת אוכל. לא פאסט פוד אלא מעין מעדנייה באקסטרים. חבל שהיינו שבעים. המראות מלבבים.
עלינו חזרה למסאג'. אני עשיתי מסאג' Body care וטל עשתה רפלקסולוגיה. לפני כן קיבלתי מעין פיג'מה שלבשתי במהלך המסאג'. הגברת נגעה במקומות הנכונים ולחצה ופצפצה כמו שצריך. גם טלטל נהנתה.
משם יצאנו להסתובב ומצאנו עצמנו שוב באותו קניון שהיינו בו בצהריים. נכנסנו לחנות 100 ין ורכשנו כמה פיצ'יפקס.
משם נסענו שוב במונית לרובע הגיישות שמסתבר ששומם לגמרי בשעות הערב. אחרי סיבוב קצר התחלנו לחפש משהו לאכול ובסופו של דבר אחרי הליכה לא קצרה הגענו לאיזאקיה שנמצאת בשוק. היה טעים סך הכל. חזרה לחדר לארגן את התיק לארבעה הימים הקרובים ולסגור את המזוודה.

הבחור מהמלון התכתב איתי כל היום על כך שהוא ידאג לשלוח לי את המזוודה למלון שנרצה למרות שבדרך כלל הם לא עושים את זה. חש רגשות אשם על עניין המזגן והחדר כנראה.
בכל מקרה ארזנו ומוכנים לאלפן רוט.
לילה טוב.