היום הרביעי - יום ראשון - 12.5 - הרג'וקו, שיבויה וכאלו
אתמול טלטל לקחה את הענינים לידיים והחליטה שנתחיל את היום בקאט קפה. אז קמנו ויצאנו לדרך כבר בעשר ורבע שזה יחסית מוקדם. ממש קרוב למלון על הרחוב הראשי של אקיהברה יש Cat Cafe של רשת שנקראת Mocha. המקום מסודר ונקי. משלמים עבור כל 10 דקות. אם חרגת בדקה משלמים על 10 דקות שלמות. הרעיון הוא שיש חתולים שמסתובבים באולם ואתה מנסה שהם יתיחסו אליך. אז רוב הזמן הם היו חתולים ולא ממש התיחסו לאורחים. אלא אם אתה נותן להם חטיף (בתשלום נוסף). אחרי 20 דקות הבנו את הרעיון. 20 דקות עלו 720 ין לאדם שזה 24 ש"ח.
משם נסענו לתחנת הרג'וקו מתוך כוונה להגיע למקדש מייג'י אבל איך שיוצאים מהתחנה נוחתים על רחוב טקשיטה שזה רחוב עמוס באנשים וחנויות תיירים ולא תיירים וכל מלכודת אפשרית. היינו רעבים אז נכנסנו למסעדת פנקייקים בשם Gram's. הפנקייק היה טעים ומתוק ברמות.
משם הלכנו למקדש מייג'י שהוא מקדש חשוב ובלה בלה. הלכנו לשם ביום ראשון מתוך כוונה לראות חתונה יפנית מסורתית ואכן הצלחנו לראות. זה יפה ומרגש. המשכנו להסתובב מסביב למקדש. יש שם גן חביב ויפה. בסופו של הגן יש באר שלפניה נוצר תור של אנשים שמצלמים אותה. גם אני צילמתי. לא מבין על מה המהומה. באותו תור ראינו שני ילדים בני 8 גג. שניהם עם מצלמות. אחד מהם היה עם 2 מצלמות. הם הסתכלו על המצלמה של טל. שאלתי אותם:Good? אחד מהם ענה בבוז: No. והתרחק.
משם חזרנו לטקשיטה. מובן שהיינו חייבים לבדוק את הטוסט הצבעוני ואת שערות הסבתא הצבעוניות. הטוסט חביב אבל האפקט הצילומי היה פחות מהפרסומים. שערות הסבתא היו מתוקות אש. משם הלכנו לקפה קיפודים. עוד קונספט יפני. מקבלים כפפות וחצי שעה לשחק עם הקיפודים. שלי היה עצבני במיוחד וחשף את הקוצים שלו באופן קבוע. גם את זה מיצינו אחרי כעשרים דקות.
משם נסענו לתחנת הרג'וקו מתוך כוונה להגיע למקדש מייג'י אבל איך שיוצאים מהתחנה נוחתים על רחוב טקשיטה שזה רחוב עמוס באנשים וחנויות תיירים ולא תיירים וכל מלכודת אפשרית. היינו רעבים אז נכנסנו למסעדת פנקייקים בשם Gram's. הפנקייק היה טעים ומתוק ברמות.
משם הלכנו למקדש מייג'י שהוא מקדש חשוב ובלה בלה. הלכנו לשם ביום ראשון מתוך כוונה לראות חתונה יפנית מסורתית ואכן הצלחנו לראות. זה יפה ומרגש. המשכנו להסתובב מסביב למקדש. יש שם גן חביב ויפה. בסופו של הגן יש באר שלפניה נוצר תור של אנשים שמצלמים אותה. גם אני צילמתי. לא מבין על מה המהומה. באותו תור ראינו שני ילדים בני 8 גג. שניהם עם מצלמות. אחד מהם היה עם 2 מצלמות. הם הסתכלו על המצלמה של טל. שאלתי אותם:Good? אחד מהם ענה בבוז: No. והתרחק.
משם חזרנו לטקשיטה. מובן שהיינו חייבים לבדוק את הטוסט הצבעוני ואת שערות הסבתא הצבעוניות. הטוסט חביב אבל האפקט הצילומי היה פחות מהפרסומים. שערות הסבתא היו מתוקות אש. משם הלכנו לקפה קיפודים. עוד קונספט יפני. מקבלים כפפות וחצי שעה לשחק עם הקיפודים. שלי היה עצבני במיוחד וחשף את הקוצים שלו באופן קבוע. גם את זה מיצינו אחרי כעשרים דקות.
הקונספט של "קפה" חיות הוא פחות שיש שם אוכל או שתייה. העניין הוא להיות עם החיות ואם אתה רוצה לשתות אז יש מכונות שתייה שכלולות במחיר לשתייה חמה או קרה. אז אל תבואו רעבים. משם הסתובבנו עוד קצת בהרג'וקו ובאומטסנדו שזה רחוב יוקרתי. נכנסנו לחנויות של העשירים. תיק קטן של גוצ'י ב 6,500 ש"ח מישהו?
משם הליכה לשיבויה אכלנו במקדונלדס אחרי ששוב לא מצאנו משהו יפני מעורר תיאבון במסלול שלנו.
נכנסנו לקניון 109 שזה 8 קומות של חנויות אך ורק לנשים. טלטל קנתה לה תיק קטן ומגן מסך. משם הלכנו ברגל כעשרים דקות לסטארבאקס הגדול בעולם שנפתח לאחרונה. למרבה ההפתעה לא במקום מרכזי מידי. מאוד מרשים וגדול אבל בעיקר לחובבי קפה. יש שם 4 קומות כולל אחת שבה ממש יש מכונות לייצור ואריזת קפה. לא מצאנו שם פראפוצ'ינו למשל שיש בכל סטארבאקס אחר. אחרי היום הארוך הזה החלטנו להתפנק במונית ניסיתי להזמין באפליקציה Japan Taxi אבל בסוף ויתרתי. יצאנו לרחוב ומייד עצרה מונית. 4,800 ין לנסיעה של 20 דקות. יקר אבל שווה. זהו ליום ראשון.
משם הליכה לשיבויה אכלנו במקדונלדס אחרי ששוב לא מצאנו משהו יפני מעורר תיאבון במסלול שלנו.
נכנסנו לקניון 109 שזה 8 קומות של חנויות אך ורק לנשים. טלטל קנתה לה תיק קטן ומגן מסך. משם הלכנו ברגל כעשרים דקות לסטארבאקס הגדול בעולם שנפתח לאחרונה. למרבה ההפתעה לא במקום מרכזי מידי. מאוד מרשים וגדול אבל בעיקר לחובבי קפה. יש שם 4 קומות כולל אחת שבה ממש יש מכונות לייצור ואריזת קפה. לא מצאנו שם פראפוצ'ינו למשל שיש בכל סטארבאקס אחר. אחרי היום הארוך הזה החלטנו להתפנק במונית ניסיתי להזמין באפליקציה Japan Taxi אבל בסוף ויתרתי. יצאנו לרחוב ומייד עצרה מונית. 4,800 ין לנסיעה של 20 דקות. יקר אבל שווה. זהו ליום ראשון.
תגובות
הוסף רשומת תגובה